שעת ההתמסרות הגיעה בכל יום שלישי. בשעה הזו ידעתי אכתוב את מה שאני לא מצליחה להגיד בעל פה. מה לא היה שם: כתיבה דרך האיברים שלנו, כתיבה דרך התמונות שלנו, כתיבה דרך הילדים שהיינו ועוד ועוד. עידו היה מנהל איתנו דיונים פילוסופיים מאתגרים, שתמיד הוציאו מכל אחד מאיתנו נקודת אור משובחת. כשהייתי חושפת את התוצרים שלי בפניי הקבוצה לא חששתי, כי ידעתי שעידו טווה רשת בטחון שלא תאפשר לי ליפול. המילים שלו היו תמיד מתומצתות, עמוקות, מנומקות וכל זה בשקט פנימי אינסופי, במסירות ואהבה. למדתי ממנו איך לרקום את הסיפור שלי מנקודה לנקודה, איך לתאר סיטואציה לפרטים הקטנים ביותר. כל שיעור פתח בפניי עולם נפלא של עושר פנימי, עושר שהוא שלי!
