התחלנו מפוזרים ולאט לאט, במסע דרך יער עבות (או חוף ים חולי, דרך אבנים וסלעים, כביש שחור, מסילת רכבת, בקיצור, מכל הבא ליד) מצאנו שביל. המפגש, השיתוף והתמיכה, הכילו את ההתפתחות שלנו. תודה עידו, על הקשבה רגישה, אבחנה חדה ועמוקה, עידוד, דחיפה ודרבון ובעיקר על יכולת מופלאה להורות דרך, לנתב ולאסוף אינדבידואלים שונים זה מזה לכדי קבוצה מיוחדת אחת. אין לי ספק שכל מי שיבוא לסדנה יצא נשכר ואני כבר מקנאה מראש.
