סדנת משחק מול מצלמה

אסתי, לימדת אותי לדייק רגש, להיכנס באומץ למחוזות הלב, לתת לרגע להיות בכל מילה ותנועה. את מורה מופלאה ואהובה עם המון חכמה ורגישות. לפני כמה חודשים זה התחיל. שיעור ראשון, כולי בהלם, יוצאת אל הלא נודע. משחק מול מצלמה, מרתק, מטורף ומקלף מגננות. בכל שבוע מצאתי את עצמי במונולוג מול מצלמה, צוחקת, בוכה, משועשעת, נעה בציר הזמן, מציפה רגשות ישנים. הקבוצה הפכה למשפחה. תמכנו אחד בשני, עודדנו, בכינו, צחקנו. המסע הזה הוא אחד המשמעותיים בחיי. גיליתי את עצמי במנעד רגשות רחב, עפתי בעולם הדימיון עם כל דמות. והיפה שבכולנו יש את כל מגוון הדמויות שאנו רואים בסרטים, רק שהורגלנו לחנוק את היצירה והחופש. כאן מצאתי עצמי לומדת תנועה תוך כדי טקסט, תנועה תוך כדי מונולוג, מחליפה מצבי תודעה בשניות ופשוט נמצאת בהווה, בלי לשפוט איך התנועה יצאה, איך נשמעתי, להיות ברגע הזה. מרגישה כמו פרח שנפתח. החיים הם במה ואני בוחרת להיות נוכחת. ולא כצופה. אז תודה לכם שותפים למסע. תודה לאם השבט אסתי, על לב ענק ואוהב וחוויה מופלאה. תודה לאח הגדול עומר שמר. בואו תמתחו את הגבולות שלכם. זה כיף ומפרה. בואו קחו המון כלים לחיים מהחוויה הזו. בואו וצאו מהקופסה. אנסמבל כאן הוא מקום נפלא ללמוד בו. ממליצה באהבה רבה.