הסדנה הזאת היא חוקן לנפש. בחיים לא עשיתי חוקן, אז אפשר להגיד שזה עלול לכאוב כי מתעסקים בדברים לא פשוטים ועולה הרבה חרא, אבל בסוף יש איזשהו ניקוי, קתרזיס, או אסימונים שנופלים. הסדנה איפשרה לי להתאמן על הדברים שאני פחות אוהבת בחיים – קונפליקטים עם בני אדם. זה לא פשוט, אבל זה מאתגר וזה חשוב, הבעתי והקאתי הרבה רגשות לא נעימים שלא כ"כ יוצא לי לבטא בחיים. בקיצור – הסדנה מאפשרת להתעמת עם כל הדברים שלא תמיד רוצים, היא מאפשרת להרגיש, לטוב ולרע. למדתי תיאטרון בחיי אבל הסדנה הזאת הייתה די שונה מהדברים הקלאסיים שהכרתי. מי שאמיץ ורוצה לצלול ולצרוח ולהשתולל ולהתפרק ואז (בתקווה) להתחבר מחדש – זה המקום. אה, ודבר אחרון – בכל שיעור מי שרוצה להקריא משהו או לשיר שיר, מוזמן. מאד אהבתי את החלק הזה. איזו עוד הזדמנות יש לי לשיר או לקרוא חומרים מול קהל אוהד?(: הקראתי דברים אישיים שלא פרסמתי בשומקום וזה היה מרגש וכיף. וכמובן שלמה-נחישות-ורגישות-פלסנר שהוביל את הכל עם הביטחון השקט הזה שלו והחיוך הזה של "אלה החיים והכל בסדר" והזכיר לנו כל הזמן שחשוב לרצות חשוב להרגיש. היה מאד מיוחד! זהו בגדול ככה על קצה המזלג (:
