כיכר

יוני:

יום שישי 14.06.2024 בשעה 20:00
להזמנת כרטיסים

יולי:

יום רביעי 03.07.2024 בשעה 20:00
להזמנת כרטיסים

יום שני 22.07.2024 בשעה 20:00
להזמנת כרטיסים

יום רביעי 31.07.2024  בשעה 20:00
להזמנת כרטיסים

 
צילום: יאיר מיוחס

כיכר - מופע עם אוזניות המתרחש בכיכרות עירוניות

כתיבה: עידו בורנשטיין |  בימוי: עידו בורנשטיין, שלמה פלסנר| דרמטורגיה: רויטל משעלי | עיצוב תנועה: עומר שמר |  מוסיקה מקורית ועיצוב פסקול: קובי ויטמן | עיצוב חלל ותאורה: איריס מועלם | עיצוב תלבושות: נועה דותן  | עיצוב גרפי: אליעד סודאי  | ע.במאי: גלעד גורדון | מדריכי הסיור: גלעד גורדון, ספיר הארטמן | שחקני פסקול:  שי אגוזי, אמיר גולדמן, חי מאור | פרפורמרים יוצרים: תמר ברבי, ענת ועדיה, עדילי ליברמן, חגי כהן

בואו לכיכר. קבלו כיסא עגול, אוזניות מבודדות ויחד נצלול לשלושה סיפורי התבגרות פרטיים. סיפורים אלה עוצבו בארוחת ששי, בטיול שנתי, עם החבר’ה על הברזלים, בצבא, תמיד בקבוצה. שלושת הדמויות יאבקו לגלות את יחודם בלי להפסיק להיות חלק. זה מה שנשמע בסראונד. מה שנפגוש, אלה שלושה פרפורמרים שיגיבו לפסקול האינטנסיבי. דרך הפעולה שלהם, דרך מה שקורה להם בגוף, בעיניים, ניפגש עם הגעגוע, הזעם, הכאב ופרצי הצחוק, שהמקום הזה מעורר. התנועה במופע, בכיכר העירונית אליה אנחנו יוצאים כדי להתבודד או להיות יחד, תבקש לייצר מרחב משותף, כזה שיאפשר לקצת אוויר, מעט חסד, להיכנס פנימה. הצטרפו אלינו למופע אינטימי במקום המרכזי ביותר בעיר. 

“כל אחד מאיתנו יכול למצוא בתוכו הידהוד לסיפורים על הצורך בקבלה ואהבה והתמודדות עם דחיה ותחושת חוסר שייכות. הרגשות האלה, שנוצרים בנו למשמע הסיפורים באוזניות, מעוצמים ברמה הפיזית בתנועות הגוף של השחקנים. הם אלה שמעוררים אותנו להרגיש. במשך כשעה אנחנו עוברים מסע שלם בתוך הדמויות ובתוך עצמנו. אנחנו חווים חוויה עוצמתית בדרך לא שגרתית, שרק מעצימה את החוויה.”  אביבה רוזן, בילוי נעים  לכתבה מלאה…

 

 המופע בת”א מתקיים בכיכר גבעון (בין הרחובות קרליבך, החשמונאים והארבעה).

 יש להגיע 15 דק’ לפני תחילת המופע כדי לקבל אוזניות וכיסאות מתקפלים תמורת פיקדון.

חניונים מומלצים באיזור:

  • חניון TLV MALL

           כניסה מנחם בגין 97

           כניסה חשמונאים 96

           כניסה קרליבך 4

  • חניון סעדיה גאון,רח.ציקלג, ת”אלפרטים

משתתפי המופע מוזמנים לעבור בבר “שניט” בכיכר לפני/אחרי המופע ולקבל 25% הנחה על כל התפריט בהצגת כרטיס.

בר שניט

לידיעתכם:

  • המופע מתקיים באוויר הפתוח. 
  • המופע מומלץ לצפייה מגיל 14.
  • אוזניות וכיסאות מתקפלים יסופקו לקהל תמורת פיקדון של תעודה מזהה.
  • מאחרים לא יוכלו להצטרף למופע ולא יהיו זכאים לפיצוי.

תאריכי המופע:

יוני:

 14.06.2024 בשעה 20:00 

יולי:

יום רביעי 03.07.2024 בשעה 20:00

יום שני 22.07.2024 בשעה 20:00

יום רביעי 31.07.2024  בשעה 20:00

ציירי לי כיכר
המחשבה על הכיכר מתחילה במחוזות ארכיטקטונים, בשאלה כיצד מבנה ומרחב מעצבים גוף וזהות. הכיכר היא מרחב המקבץ מגוון קולות, דעות, סגנונות, טיפוסים ומינים. כיכר, כמו גוף, היא תוצר תרבותי.  מצד אחד, מבנה הכיכר מזמין, ממגנט, מאחד בין מגוון קהילות, מזמן שהייה משותפת;  מצד שני, הוא ממסגר, ממשטר ומעצב. הכיכרות בארץ מעוצבות על פי מודלים אירופאים, עציים, סנטרליים, לעיתים בעלי גוון טוטליטארי. המוניומנטים בכיכר, ברובם, פאליים, מיועדים לחזק אצל יושבי.ות הכיכר תחושות של שייכות, סדר וביטחון. המזדמנים.ות לכיכר מוזמנים.ות להשהות את שאון העיר ולקחת הפסקה/פאוזה, אך לא בלתי מוסדרת. מקומות המשחק, השיטוט, הישיבה והרביצה מסומנים וברורים. הקול המסדיר והמארגן נשמע ב״קול״ רם.  

הקול הבוקע״ מהכיכר הוא קול גברי. במסורת המחשבה המערבית המטאפיזית, נתפס הקול כיסוד השפה וכנוכחות ראשונית ובלתי אמצעית. ככזה הקול נתפס כאלמנט תבוני, גברי, המכונן את הסדר הקיים. הקול כמו ״קול האב״ של לאקאן מכיל את מרות החוק והסדר, ותפקידו לחנוך את הסובייקט אל תוך שורות הסדר החברתי ההגמוני. סדר היום והמרחב הציבורי מעוצבים  על ידי אג׳נדות ואידיאולוגיות גבריים. בכיכר אנו חולפים על פני א.נשים יחידים.ות, זוגות וקבוצות שאיתם אנו חולקים את המרחב, אבל אין לנו גישה אליהם.ן אין לנו את היכולות להאזין לקולות הפנימיים שלהם.ן, להסתכל להם בעיניים ולנהל איתם דיאלוג אמיץ וכנה. 

 

במופע ״כיכר״ ניתנת לנו האפשרות הזו. האפשרות לחבר בין המונולוגים הפנימיים ולהפוך אותם לשיח פוליפוני/ רב-קולי רב משתתפים.ות. אנו שמים.ות את האוזניות וצוללים.ות אל תוך עולמם של שלושה גברים הנחשפים בשלושה וידויים. וידויים רטרוספקטיביים (ילדות, נעורים ועכשיו), וידויים חשופים, כנים, מצמררים, נאיבים ואלימים. הקולות הנחשפים במופע הם קולות גבריים שונים מקולות הפטריארכיה, מן הקולות הדומיננטיים הנשמעים במרחב הציבורי ובאמצעי התקשורת. אלו קולות חסרי ביטחון, מהוססים, כואבים, פגומים, קולות שבורים. קולות המספרים את תולדות הקול הגברי שמעצב את המרקם החברתי תרבותי בעולם ובישראל בפרט. ״כיכר״ היא איום, אך היא גם הזדמנות לדמיין מרחב של ריפוי. הקולות הנשמעים באוזניות מושהים לפרקים. לעיתים הם מושתקים באופן מכוון ולעיתים ממוסכים על ידי התנועה הגופנית הנשית שלמול הצופה. האלטרנטיבה לקול הגברי, כמו גם האופציה לשינוי, חבויות בתנועה הגופנית אותה מציעות ומבצעות המופיעות, במבט ובמגע שלהן. כיבוי הקול, או השהייתו, מאפשרים למרחב האפשרויות להתעצם. האין-קול של המופיעות, מייצר מרחב פנטזמטי של אפשרויות המעורר רגשות חמלה ותקווה לעתיד אחר. 

 

ד״ר רויטל משעלי




תודות:

רקפת אפרת לבקוביץ, ארנון רוזנטל,  יואב ואביגיל אנטמן. 
גלילה לראש העמוד

תודה על התענייותך בסדנאות של אנסמבל כאן!

אנא מלאו את הטופס הבא ואנו נחזור אליך בהקדם.

דילוג לתוכן