מחזה: אורפידס | עיבוד: ז’אן פול סארטר | תרגום: אלי מלכא | בימוי: שלמה פלסנר
שחקנים: אסתי זקהיים, אודליה סגל, איציק גבאי, נדב בושם, שנטל כהן, מאיה הר-ציון
מוזיקה: גלית פלורנץ | עיצוב חלל: דנה צרפתי | עיצוב תלבושות: סבטלנה ברגר | עיצוב תאורה: קרן גרנק
ע. במאי: טל עורבי | ניהול הצגה: קרן יובל | הפקה: תיאטרון תמונע
אחרי שקברו באדמה החרבה את יקיריהן, מובלות נשי טרויה לספינות של היוונים כשלל. דרך פיתוי מיני, שיגעון, יאוש, שירים וריקודים, נחשף אחד המחזות הגדולים שנכתבו על מחיר המלחמה.
“גרסה בימתית מצויינת… בימוי מחשמל… שחקניות מצוינות.” צבי גורן, הבמה
“להוריד את הכובע בפני הבמאי וצוותו שהצליחו להעמיד גרסה תמציתית, מרוכזת ורבת עוצמה של המחזה… זו הפקה מרשימה וחזקה שמצליחה להעביר את העוצמה הפיוטית של הטקסט האלמותי, אחד מהטקסטים הדרמטיים היפים ביותר שנכתבו אי פעם נגד המלחמה ומחירה.” שי בר יעקב, ידיעות אחרונות
“מהדימוי הראשון, המצמרר, שפותח את ההצגה, “נשי טרויה” מדגימה כיצד אפשר להתמודד ברגישות ונחישות עם קלאסיקה. זו הפקה בעלת איכויות מיתיות… השירים מספקים כמה מהרגעים המענגים ביותר בהצגה. ההחלטה לשלב פסקול ססגוני, אירוויזיוני, מתקתק ומרתק, מקרבת את ההצגה אל התרבות העכשווית מבלי להזדקק לרמיזות פוליטיות אקטואליות…זה לא היה עובד בלי משחק מרשים של הצוות.” איתן בר יוסף, עכבר העיר
“הצגה שלמה ומרגשת, שיופיה טמון דווקא בעירוב הסגנונות שבה, שמצליחים היטב להיקשר לכדי שפה בימתית אחת… ריקודים ושירה שמזכירים לעיתים אופרת רוק… אבל עיקר הצלחתה של ההפקה נעוצה במשחק מצוין”. עופר עין גל, פנאי פלוס
