מדיאה

 

עיבוד עכשווי, משולב בשירי רוק ולייב וידאו, המתמקד במדיאה וביאסון בעלה. ההפקה בוחנת עד כמה התרחק רעיון הזוגיות המודרנית מהמיתולוגיה שעיצבה אותו. מדיאה ויאסון הם דמויות מיתיות, אבל גם גבר ואישה מודרנים המנסים לג’נגל בין שלל תפקידיהם כהורים, אנשי קריירה ובני זוג. בחברה בה הם חיים, האוחזת בסטראוטיפים מגדריים נוקשים, הם עומדים תחת איום המאלץ אותם לשלם מחיר גבוה.
על הבמה שני שחקנים ושתי מצלמות המתעדות אותם בזמן אמת. תוכנה מיוחדת מקרינה אותם כקליידוסקופ. זהו דימוי חי, סוגסטיבי, המפרק גוף ופנים, מרכיב אותם מחדש ומעלה את המשאלה לחיבור אחר, חדש, בין גברים לנשים.

“מורכבות של מיתוס ומודרניזם מתקיימת בצורה מקורית ומרתקת בהצגה החדשה של אנסמבל כאן, בעיבודו ובימויו האנין והמדויק מאד של שלמה פלסנר… זהו אירוע בימתי מעניין וחשוב המציב בפנינו התבוננות מקורית ומאתגרת בזוגיות ובמשפחה בת זמננו מבעד למראה המיתולוגיתהטרגדיה של אוריפידס, נביא שיחרור האישה, מיוצגת בשלושה דיאלוגים בין מדיאה לבעלה יאסון. בין הדיאלוגים משובצות שתי תמונות מקוריות מאת עידו בורנשטיין, שמתבוננות עמוק ובאיזמל חד בחיי משפחה בת זמננו מבעד לגידול ילדים, אחריות הורית, זוגיות מיובשת, ויתורים, סיוטי לילה וחלומות מדהימים… אודליה סגל מלכותית, זקופה, מצליחה לעצב נשיות שנאלצה לרדת ממעמדה, אבל משהו נשבר בה והיא מסמנת בדקות את ההבנה כי נקמה בעצמה… ניסו כאביה מעצב בגבריות את הגבריות במשבר. זוהי קריסה בהמשכים, כשבשיאה הוא חי את הזוועה של עונשו… עבודת הוידאו שיצרו איריס מועלם ונמרוד צין היא שחקן חשוב ומהותי בהצגה הזאת, כמו גם המוזיקה המיוחדת של קובי ויטמן ברקע ולשירים, והתלבושות הנהדרות שעיצבה דינה קונסון“. צבי גורן, הבמה

“כולי פליאה על הבחירה האמיצה והנועזת של הבמאי שלמה פלסנר והמחזאי עידו בורנשטיין שעיבדו את המחזה, “לנקות” אותו מדמויות משנה ומהמקהלה ולהשאיר רק את הסצינות של מדיאה ויאסון, מה שמעניק לשניים מעמד שווה. במשך כל המחזה עומדים השניים כשפניהם אל הקהל. כל אחד טוען את טענותיו כמו בבית משפט אל ערכאה בלתי נראית… לפתע נכנס קטע לא צפוי, כמו איזה פלישה לשונית זרה ומוזרה. השפה הקלאסית מתחלפת בעברית צורמת ובוטה של בני זוג מודרניים, השרויים בשיחת ויכוח. יאסון ומדיאה הופכים באחת לגבר ואישה, בורגנים שכיחים, המטופלים בילדים ובמטלות של בית… אולי זו הברקה של הבמאי והמעבד – לרגע חשתי דחייה וצרימה, כאילו נסדק משהו בדמויות הקדמוניות. אבל במחשבה שניה, זו פעולה מטלטלת, אגרוף בבטן. דבר לא השתנה במאבק המגדרי. מאבק הנשים על מעמדן נמשך עד ימינו… המשחק של אודליה סגל וניסו כאביה מהפנט, וירטואוזי, נפלא שיש כאלה שחקנים… לסיום כמה מילים על אנסמבל כאן. אנחנו עדים לאנסמבל מוכשר ביותר, מדהים באמת ומרתק באתגרים האמיצים שהוא נוטל על עצמו בהצלחה. עבורי זו היתה חווית תיאטרון מרגשת.” מאיה בז’רנו,  עיתון 77

“‘מדיאה’ של אוריפידס ריתק דורות של יוצרים… לא פעם נכתב מחדש והועלה המחזה, במקרים רבים על ידי נשים, בתקופות ומקומות הרי משמעות מבחינה פוליטית כגון, בבריטניה בתחילת המאה העשרים, בעת המאבק של נשים על זכות הצבעה, בגרמניה המזרחית ובארה”ב בזמן מלחמת המפרץ הראשונה” מתוך-  על מדיאה של אנסמבל כאן מאת ד”ר רקפת אפרת לבקוביץ’.

מחזה: אוריפידס | תרגום: אהרן שבתאי | עיבוד ובימוי: שלמה פלסנר
טקסטים נוספים: עידו בורנשטיין | משחק: אודליה סגל, ניסו כאביה | מוסיקה: קובי ויטמן
במה ותאורה: איריס מועלם | וידאו: איריס מועלם ונמרוד צין | עיצוב תלבושות: דינה קונסון
הפקת וידאו: נמרוד צין | ע.במאי: יסמין שטיינמץ | הפקה: שני קינסטלר
מנהל אנסמבל כאן: דניאל סטיופין | צילומים: אורי רובינשטיין, נילי ממן, דן בן ארי

 
 

גלילה לראש העמוד

תודה על התענייותך בסדנאות של אנסמבל כאן!

אנא מלאו את הטופס הבא ואנו נחזור אליך בהקדם.