dima
  • סדנת הכתיבה של אנסמבל כאן

    מנחה: עידו בורנשטיין

    מטרות הסדנה לפתח את יכולת הכתיבה הדרמטית, להכיר גישות שונות לכתיבה דיאלוגית, ולסיים את הקורס כשלכל תלמיד דרמה קצרה פרי עטו. לשם כך נלמד את עקרונות הכתיבה המחזאית והתסריטאית(דיאלוג/ קונפליקט דרמטי / איפיון דמות / יחסי דמות-חלל  / ז'אנר ועוד), מתוך אמונה שהדמיון בין האירוע הבימתי לקולנועי הוא רב וההתנסות בשניהם תרחיב את יכולת המבע של הכותב.

    במפגשים נשתמש במגוון שיטות: תרגילי דמיון מודרך, מדיטציה, עבודה עם צילומי ילדות, אימפרוביזציות ודיאלוג עם הגוף, כדי לעקוף חשיבה נוסחתית ובסופו של דבר ליצור דרמה בלתי צפויה לדמות חד-פעמית. שיטת הוראה תכלול הרצאה פרונטאלית, תרגילי כתיבה, ניתוח תרגילים וצפיה בקטעי סרטים רלוונטים לנושא הנלמד.

    על המנחה: עידו הוא מייסד ודרמטורג של קבוצת התאטרון "אנסמבל כאן". כתב לקבוצה את "רעב", (זוכת פרס הצגת הפרינג' הטובה ביותר), "זריחה" (המחזה הוזמן לקריאה מבוימת ב- New York Theater Workshop), "כלבים"(ההפקה הוזמנה להשתתף בפסטיבל הפרינג' של ניו יורק), "פרויקט S " (על שני חלקיו, 1S ו-2S, הממשיכות לרוץ בהצלחה בימים אלה) ועוד. תסריטאי ראשי של הסידרה "פלורנטין". כתב לסדרות "מיכאלה", "עשרים פלוס" ועוד. פיתח שיטת עבודה עם שחקנים וחובבים לכתיבת מחזות מחומרים אישיים. בוגר החוג לקולנוע וטלויזיה באונ' ת"א במסלול תסריטאות, שהיה גם המוסד הראשון בו לימד. זוכה פרס המורה המצטיין מטעם ה- BI ARTS של הקונסוליה הבריטית וביה"ס לתסריטאות.

    הסדנה אורכת 9 חודשים (אוקטובר יוני ) והמפגשים מתקיימים אחת לשבוע

    בימי א' בין השעות 19:30 – 22:30, מפגש ראשון מיד אחרי החגים: 7.11.2016

    מיקום: הסטודיו של אנסמבל כאן במרכז ת"א.

    לפרטים נוספים:

    פייסבוק: אנסמבל כאן / ensemble can   מייל: TheaterCan@gmail.com   טלפון: מיכל - 054-4661638


    סדנת הכתיבה בהנחיית עידו בורנשטיין

    אסתי זקהיים, שחקנית אנסמבל כאן:

    "שיחקתי ב4 מחזות שעידו כתב. הוא יודע לכתוב דמויות האיש המצחיק הזה. מצחיק ובו זמנית עמוק, חד רגיש ושנון.אני אוהבת את הראש האחר שלו. אני אוהבת את הקלות והנינוחות שבה

    הוא משכתב טקסטים עם שחקנים. האמת, אני מפנטזת להצטרף לסדנת כתיבה שלו מלא זמן."

    נעמי רייכמן, עיתונאית:

    כל חיי אני כותבת. בעשרים ומשהו השנים האחרונות אני גם מתפרנסת מכתיבה (ועריכה) ומלמדת כל הזמן דורות חדשים של כותבים. תמיד בוערות בתוכי מילים שרוצות לצאת החוצה. תמיד. אבל לפני שנה, אחרי כמה טלטלות קטנות ואחת גדולה, האש נשארה בפנים, לא הצלחתי לכתוב. ורציתי מאוד, אבל לא הצלחתי. הסוללה שלי התרוקנה ולא הצלחתי למצוא בתוכי את המטען שיתחבר לחשמל ויפעיל את הטורבינה, לא הצלחתי למצוא את המחולל שיחזיר אותי לכתוב. את  עידו אני מכירה הרבה שנים. חבר של חבר, מכר של מכרה. שלום-שלום פה ושם ופעם-פעמיים שיחה יותר ארוכה. אבל רצה הגורל ונפגשנו באיזה תור להצגה בתמונע והוא הציע לי לבוא לסדנה שלו לכתיבה דרמטית שבדיוק נפתחה. אמרתי תודה בקול רם ובלב אמרתי שלא, מה פתאום. מה אני צריכה סדנה עכשיו. ואז נפגשנו שוב במקרה. והיה עוד איזה דיבור קטן ואמרתי טוב. ננסה. מה יכול להיות? מקסימום אני אפרוש. ובאתי. והתחלתי לכתוב מחדש. קודם בחריקות אבל מהר מאוד חזרה לי התשוקה לספר את הסיפורים שבוערים בתוכי, את מה שאני רואה בחוץ ועובד אצלי בכל הממדים ונסגר כי לא הצלחתי להוציא. ונפתחו לי גם עולמות חדשים ולמדתי. כי עידו הוא קודם כל מורה. מורה שיורד לעומק, שמסתכל לרוחב, למעלה, למטה. הוא רגיש למילים, הוא רגיש לאנשים והוא מבין את תהליך הכתיבה שהוא בדרך כלל תהליך אינטימי, תהליך של כותב בינו ובין עצמו, אבל הסדנה (ועידו) מאפשרים לצלול אליו פנימה ולבחון אותו ולגלות עליו ועליך דברים שבכלל לא ידעת. לפני שבוע הסתיימה הסדנה שנמשכה תשעה חודשים. בסוף כל פגישה הייתי אומרת לעידו ולחברות הקבוצה, שאותן לא הכרתי קודם, שאני לא רוצה שהסדנה הזאת תיגמר, שמבחינתי אפשר להמשיך אותה לעד. אני מודה שקשה לי להיפרד ממנו ומהקבוצה ויכול להיות שעוד נמשיך לכתוב יחד. ימים יגידו, אבל אני כותבת עכשיו כי באוקטובר עידו פותח קבוצת כתיבה חדשה (שהחלה ההרשמה אליה והיא מיועדת לכולם. כותבים ולא כותבים) ואני ממליצה. מכל הלב ממליצה. ובטח אכתוב ואמליץ בשבועות הקרובים עוד כמה פעמים.

    קובי ויטמן, מוזיקאי:

    תמיד אהבתי לכתוב. פה ושם אפילו קבלתי מחמאות על הכתיבה שלי. לאט לאט למדתי שכותבים טובים, הם הבסיס לכל יצירה. עליהם הכל יקום ויפולבמסגרת עבודה על הצגה חדשה באנסמבל שאני חלק ממנו, זכינו לימי שלישי משותפים עם עידו בורנשטיין. 4-5 שעות בכל פעם של סדנת כתיבהאני בדרך כלל כותב מאוד מפונק - מוזיקת רקע נכונה, טמפרטורה מתאימה, השראה, ועוד שלל תרוצים. ואז בא עידו, ובכמה טריקים שנראו לי פשוטים בהתחלה, פשוט הטיס לי את העט, והפעיל לי את המוח. והדפים התמלאו, בלי שבכלל תכננתי לכתוב שום דבר.

    בקיצור, אם אתם אנשים כותבים, ואתם מחפשים מישהו שיפעיל אתכם, שיעיר אתכם, שילמד אתכם איך להשתמש בכלי העבודה שמן הסתם נמצאים כבר אצלכם בתוך הגוף, אז לכו על זה.

    ענת לוין, משוררת:

    עד היום אני זוכרת את תרגיל הדימיון המודרך של עדו בסדנת המחזאים הצעירים של אנסמבל תיאטרון הרצליה. את הקול שלו, שהוליך אותי בזהירות, באחריות ובביטחה (ובעיניים עצומות) אל עבר האישה הזו המשונה, שהפכה להיות הגיבורה שלי. את הפגישות שלנו בקפה, ההשקעה, העומק, השיחות. בסוף לא סיימתי את המחזה. באו החיים, עבודות. באה גם מיס שירה, שהיא טיפוס מאוד לא סלחן בכל הנוגע לבגידות. וגם כי כמו שאמר פעם אלבר קאמי לז'. ל. בארו, שביקש ממנו לכתוב דיאלוגים לתיאטרון, אין דבר קשה יותר מכתיבת מחזה. אולי פעם אחזור לזה. בינתיים אם אתם בעניין של דמויות ופעולות וסיפורים ועלילות, עדו המהמם מציע סדנת כתיבה דרמטית. מומלץ מאוד.

    חנה רוז כץ:

    בקרוב אני מתחילה ללמוד בסדנת כתיבה של עידו שהולכת לתת המון תכלית ואושר לחיים האפורים שלי עם מורה ואיש שהפך לחלק מהנשמה שלי בצורה שאני לא יכולה באמת לתאר במילים. אני מזמינה אתכם לקחת חלק במסע אישי שהולך להוציא את הנשמה לכתב. זה קצת מפחיד וזה מאוד ממכר וזה הכי מרפא אז קדימה- להרשם

    רעות גיל, סטודנטית למשחק:

    "עידו יקר, עברנו שנתיים יחד, ולמדתי ממך המון. הצלחת להוציא ממני דברים שלא הייתי מגיעה אליהם בדרך אחרת. אני מאחלת לעוד המון סטודנטים לפגוש אותך, כי אתה פשוט מורה מדהים - מלא ידע, עם דרך מיוחדת,עם הבנה, סבלנות, רגישות, נתינה - מורה של פעם בחיים - זה סיסמא נכון, אבל אין צירוף מילים אחר להגדיר את זה. תודה"

    ענת ניסני:

    רק לחשוב על זה וכל מה שבא לי זה לשבת לכתוב כל היום - סדנת כתיבה עם מורה מדהים שבעדינות, רגישות ואינטיליגנציה ילמד אתכם להוציא את הלב אל הדף בכ"כ הרבה צורות ודרכים. הדברים שלמדתי ממנו מלווים אותי עד היום, ואני ממליצה מכל הלב!