מרתון יומן – נעדכן בקרוב

מפגש חד פעמי העוסק ביחסים בין טקסט לדימוי ומתמקד ביומן (הפיזי והוירטואלי) כפעולה אמנותית פרפורמטיבית בהנחיית עידו בורנשטיין ומרב שין בן-אלון

המהפכה הטכנולוגית שאנחנו חיים בה שינתה את הדרך בה אנחנו מדברים לעצמנו ולעולם. אנחנו מסמסים, מצייצים, מתייגים וכל הזמן מייצרים וצורכים טקסטים ודימויים. כולנו כותבים יומנים. היומנים האלה הם משהו שאנחנו משתפים עם אחרים. איך מתנהלים בתוך הארכיון ההולך ומצטבר הזה? איך מחברים בין האישי והפומבי? איך בונים פרסונה ברשת? איך עושים ספר אמן? בקורס נלמד לחשוב על המרחבים האלה כשפה חדשה. נפתח יכולות של כתיבה דרמטית, אפיון דמות ו-story telling. נעבוד ברישום, צילום, נערוך מקורות וויזואלים שונים ובעיקר נייצר חיבור חדש בין טקסט לדימוי.

השאירו פרטים ונחזור אליכם עם פרטים נוספים לגבי הסדנה

שם מלא (חובה)

מייל (חובה)

טלפון (חובה)

מעבודות הסדנאים

המרתון מיועד ליוצרים בכתיבה או באמנות חזותית, המעוניינים לשלב בין שני התחומים ולהתנסות בפורמטים עכשווים.

מיקום: הסטודיו של אנסמבל כאן, מרכז תל אביב

לפרטים נוספים: נילי 050-7569001

על המנחים:

עידו בורנשטיין מחזאי ודרמטורג. בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת ת"א. מייסד קבוצת התאטרון אנסמבל כאן בה משמש כדרמטורג ומחזאי.יוצר הטרילוגיה פרויקט סקס הרצה בימים אלה, זריחה (המחזה הוזמן לקריאה מבוימת ע"י New York Theater Workshop), כלבים (ההצגה הוזמנה ל- The New York International Fringe Festival), רעב (זוכת פרס התאטרון כ-"הצגת הפרינג' הטובה ביותר. המחזה ייצג את ישראל בפסטיבל מחזאות חדשהFIND,בתאטרון Schaubuhne בברלין), כשתבוא לשכב איתי, בהשראת שיריה של יונה וולך, כינים, ועוד. תסריטאי ראשי של הסידרה פלורנטין, כתב לסדרות: גירושים נפלאים, מיכאלה, רחוב סומסום ועוד. לימד באוניברסיטת ת"א, בי"ס למשחק גודמן, קאמרה אובסקורה, מנוע חיפוש ועוד.זוכה פרס המורה המצטיין מטעם ביה"ס לתסריטאות וה-ARTSBIשל הקונסוליה הבריטית.

מרב שין בן-אלון אמנית. עוסקת ברישום, ציור, כתיבה ומיצגים. סיימה בהצטיינות את האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל,למדה בסטודיו סקול בניו-יורק ותואר שני בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב. הציגהבתערוכות רבות ביניהן: מוזיאון מארק רותקו בלטביה, מוזיאון תל אביב, מוזיאון חיפה, מוזיאון פתח תקווה, מוזיאון ישראל, במשכן לאמנות בעין חרוד. תערוכות יחיד נבחרות:גלריית הקיבוץ, גלריה בתאטרון תמונע, גלריה נחשון וגלריה בורוכוב. זוכת שני פרסי עידוד היצירה של משרד המדע התרבות והספורט, קרן רבינוביץ, קרן שרת ועוד. השתתפה בתוכניות שהות אמן בערד ובסימפוזיון הבינלואמי לציור בדַאוּגַּבְפִּילְס, לטביה.לימדה בויטל, המרכז ללימודי עיצוב, שנקר, מנשר, קמרה אובסקורה, מנוע חיפוש ובמכללת עמק יזרעאל. לימדה סדנאות  לתהליכי יצירה וסדנאות "לצייר סיפורים ולכתוב ציורים" שעסקו בקשר בין טקסט לדימוי.

משוב משתתפי הסדנה:

גילי גורנשטיין, מעצבת גרפית      

ניהלתי יומנים וציירתי פחות או יותר מאז שזוכרת את עצמי. הקורס איפשר לי לראשונה לחוות את החיבור בין השניים באופן הכי מדוייק והרמוני. אהבתי מאד את ההתכתבות והשימוש בתוכן שעל הסמארטפון, מה שקודם היה פונקציונלי במקרה הטוב ושואב זמן במקרה הרע הפך לכלי יצירה לגיטימי, לקטליזטור לתהליך יצירתי מפתיע ונתן נופך עמוק לטקסטים ולדימויים שנולדו. נהנתי מאד מהתרגילים הקצרים, החכמים והמפתיעים שמרב ועידו נתנו. תרגילים אלו כמו מתגנבים עלייך כך שהטקסטים והדימויים יוצאים מבלי לחשוב יותר מדי, באופן כנה המביא לחיבוק והשלמה עם ההתנגדויות האישיות שאנו כיוצרים נאבקים בהם. אהבתי מאד את ההנחייה המשותפת של מרב ועידו. נעימה, חכמה, מעניינת, מאתגרת, מעוררת ומאירת עיניים. ברגישות ואסרטיביות הובילו אותי לאורך 12 המפגשים והפגישו אותי עם הסיפור האישי שלי. סייעו לי ליצור ארגז כלים שהבהיר ודייק לי את מה שרוצה לבטא. בנוסף, אי אפשר להתעלם מהדינימיקה הקבוצתית המרתקת שזכינו לה. מערסלת, מלאת תמיכה, פירגון ולמידה אחד מהשני. אני ממליצה בחום לכל מי שמחפש.ת את הסיפור או את הקו שלו.ה, להירשם, להניח את המחשבות בצד ופשוט לתת לזה לקרות ולפגוש את סיפורכם.ן.

ג'ולייט שאלתיאל, אדריכלית
על מה את עובדת, שואלים אותי. (הכוונה לפרויקט אומנותי, כן). אני כותבת יומן. מציירת יומן, אני עונה. גבה.

בחודשים האחרונים עשיתי סדנא – ״פרויקט יומן״. עכשיו, מכיון שאני הרבה יותר אשת בית, מצאתי לזה דימוי חי ורטוב. אני כותבת יומן כמו שאני לתולה כביסה.

שורות שורות על החמור במרפסת, בשמש החורפית, ברוח בין העציצים. וכעבור יום אני לוקחת חולצה עם נמר. אני מקרבת אותה ללחי, להרגיש האם נותר בה לחות. לא. היא יבשה ורעננה. עם השרוולים הקטנים שלה של הידיים הקצרות, שמושכות את האף, ושופכות את בקבוק השמן בתוך הסיר הגדול באמצע הבית. אפשר לאסוף אותה ולקפלה.

עכשיו, בנוגע לרצון העמוק הזה ליצור, לעשות אומנות – אני תליתי כביסה. פרסתי את המלתחה הנפשית שלי. וגם הראתי. בקבוצה ערנית ובהדרכה קשובה.  זיהיתי חולצה אחת עם נמר, איתה אפשר לצאת לדרך.

רחל שליטא, סופרת
במהלך הקורס יומן, שמנחים מרב ועידו, הם מאתגרים את המשתתפים להתבונן מחדש בסמרטפון, גם מצד המילים וגם מצד הדימויים החזותיים, באפליקציות שונות – ווצאפ, וייז, אינסטגרם ועוד. בדרך ההנחייה שלהם הסמרטפון מפסיק להיות "רק" כלי תקשורת, אלא נתפס כאפשרות להתבוננות חדשה רפלקטיבית ויצירתית בחיי היומיום המתועדים שלנו. התיעודים ה"טריוויאליים" האלה, שאנחנו צוברים מדי יום, בלי להקדיש להם מחשבה שנייה, הופכים במהלך הקורס לחומרי גלם לבניית יומן אישי. היומן האישי נבנה מחומרים דיגיטליים ומחומרים בסיסיים כמו עט, טושים צבעוניים, מספריים וניירות, והוא מפתיע אותנו בכל פעם מחדש. הקורס הזה הוא הברקה. לא פחות.

יאיר מורנל
לקורס ״פרוייקט יומן״ של עידו ומרב יש שתי רגליים. רגל אחת עומדת כשהשנייה מורמת וביחד הן יוצרות מסע של התקדמות בתוך עולם היצירה. עידו ומרב, שעובדים בשילוב של טקסט ודימוי (וויזואלי), הם כמו דימוי לשני כוחות הפועלים עלינו כדי לשנע את מכונת היוצר שבתוכנו. מזינים אחד את השנייה, מאתגרים, משלימים ויוצרים יש מאין. מולידים סדנא שכולה פרי עטרת היצירה שלהם, וכל תלמיד הוא חלק ממנה.

אין בסדנא הזאת מקום של מנוחה על זרי הדפנה, יש מקום של דחיפה קדימה למצוא את מקור הנביעה הבא, ככה שתסיים שם, תוכל להמשיך, או להתחיל את המסע הבא שלך בעצמך. כל מפגש גיליתי משהו קטן חדש, ואחרי לא מעט התנגדויות, והפתעות בדרך, כל אחד מהם נאסף ביחד עם השאר לתוך דבר גדול יותר עם סיום הסדנא.

דרך הלימוד המיוחדת של עידו ומרב, מתאפיינת בהשראה. בהשראה כמו בהשראה, רוב העבודה היא שלך, הם רק מראים לך את הדרך. הם נתנו את הכלים, וסקרנו אותי מספיק כדי למצוא בעצמי את מה שחיפשתי, גם אם לא ידעתי שחיפשתי אותו. לא תמיד ידעתי לאן אני הולך, או לאן הם מנחים אותי. אבל במקום שההבנה נגמרת, הקסם מתחיל.

קרן גוטליב, מעצבת גרפית
נפתחתי, התפרקתי ונבנתי ב"פרויקט יומן" בהנחיית מרב ועידו הנעימים והמקסימים.

בערבי הכתיבה חפרנו ביומנים המתעדים את חיינו בלא מודע מדי דקה ויום במדיות השונות והפכנו אותם לשלנו באמצעות טקסט ודימוי.

טלי וולפלינג, ארכיטקטית
אחת לשבוע בשבע וחצי בערב משאירה בבית את התינוקת והילד ונוסעת לתל אביב. נכנסת בשער לתוך חצר פנימית מוארת קלושות ולתוך בניין די מוזנח. שם, בחדר המבולגן הזה מחכה תה צמחים, איזה נשנוש נחמד וגם קבוצה של אנשים המתכנסים אחת לשבוע למפגש מסקרן, בעיקר עם עצמם. מי שמתניע אלה מרב ועידו עם משימות המגרות את המחשבה והיצירה. דימוי וטקסט. טקסט ודימוי. מסתבר שרק צריך גפרור קטן כדי להצית את האש הזאת של היצירה. מפתיע בכל מפגש כיצד דימוי מוליד כתיבה וכיצד טקסט בקלות מתרגם לדימוי וביחד מתהווה משהו חדש. אחר כך להתבונן על הדבר החדש וללמוד משהו. על עצמך. על החיים. על מי שיושב/ת לידך. יש ניירות וטושים. עפרונות . עטים. פירוטכניקה בסיסית סך הכל. כל שבוע אני מופתעת מחדש איך הקצת הזה הוא המון. לא צריך הרבה יותר מבלוק נייר ועט בשביל ליצור עולם. בשביל לחשוף ולהיחשף. הלמידה היא אינסופית.

סימה קירשנר, עו"ד וסטודנטית לאמנות   
הגעתי לסדנה מאחר ורציתי מאוד לשלב בין מדיית צילום/ציור וטקסטים, הייתי בתהיות ומבוכה ולא ידעתי איך לעשות זאת ומאיפה להתחיל. הסדנה הזאת ענתה לי על כל הציפיות ואף יותר באופציות הרבות שנפתחו לי .

א. איך להתחיל בכלל עבודה מחומרים זניחים, שלפני כן לא חשבתי בכלל להעזר בהם. הנייד, שהפך לתנך וכל החומרים שאגרתי, הפכו לים בלתי נדלה של חומר גלם להתחלת העבודה. הקבוצה הרבגונית היצירתית  שהיתה פתח נוסף להתבוננות בדרכי חשיבה ויצירה של אנשים שבאים מדיסציפלינות שונות. התפעלתי מהיצירתיות, מהכתיבה ועבודות הדימוי שעלו בקורס וחלק אף נתנו לי רעיונות לביצוע העבודות שלי. ביקורת עבודות בסוף כל שיעור של שני המנחים מירב שין אלון ועידו ברנשטיין, שבאו מדיסצפלינות שונות וכל אחד הוסיף אינפוט ריגשי ומדהים על העבודות. הניתוח הרגיש והרציני פקח לי עינים לא אחת לראות דברים אחרת. החלטתי להעמיק את הידע ולהמשיך בקורס נוסף. מודה לשניהם מעומק הלב.

השאירו פרטים ונחזור אליכם עם פרטים נוספים לגבי הסדנה

שם מלא (חובה)

מייל (חובה)

טלפון (חובה)