סדנאות

סדנאות המשחק והכתיבה של אנסמבל כאן

סדנת משחק

מנחה: שלמה פלסנר

אנסמבל כאן מחפש את הרגע והאותנטיות על הבמה. המשתתפים בסדנה למשחק יחשפו לטכניקות שונות איך הופכים טקסט זר לחוויה אישית. דרך מגוון תרגילים פיזיים, אימון קולי ועבודה על נוכחות, נטמיע בגוף את החוויה  שהמילים יוצרות. ננוע בין חומרים אוטוביוגרפיים לטקסטים דרמטיים קלאסיים, נגדיל את המנעד והגמישות הרגשית, ובעיקר נלמד לחיות על הבמה.

סדנאות המשחק מתקיימות משנת 1995.

על המנחה:

שלמה פלסנר –  מייסד ומנהל אמנותי של קבוצת התיאטרון אנסמבל כאן. ביים את כל הצגות האנסמבל ביניהן “פרויקט S ” (על שני חלקיו, 1S  ו-2S, ההפקות ממשיכות לרוץ בהצלחה בימים אלה), “גן ריקי”, “כלבים” (ההפקה הוזמנה להשתתף בפסטיבל הפרינג’ של ניו יורק), “זריחה”, “רעב” (זוכת פרס הפרינג’ כהצגה הטובה ביותר) ועוד.

בוגר הסטודיו למשחק של ניסן נתיב. בוגר מסלול לימודי הנחיית קבוצות באוניברסיטת ת”א. היה חבר בוועד המנהל הראשון של ארגון במאי ישראל ומשמש כיום כחבר במדור מחול במינהל תרבות.

הסדנה אורכת שמונה חודשים (נובמבר יוני) והמפגשים מתקיימים אחת לשבוע

בימי ב’ בין השעות 19:30 – 22:30, מפגש ראשון אחרי החגים: 2.11.2015

מיקום: הסטודיו של אנסמבל כאן במרכז ת”א, עלות: 550 ₪ לחודש.

לפרטים נוספים:

בפייסבוק: אנסמבל כאן / ensemble can   מייל: TheaterCan@gmail.com   טלפון: יוחאי ברק – 054-4501506


סדנת כתיבה של אנסמבל כאן

מנחה: עידו בורנשטיין

מטרות הסדנה לפתח את יכולת הכתיבה הדרמטית, להכיר גישות שונות לכתיבה דיאלוגית, ולסיים את הקורס כשלכל תלמיד דרמה קצרה פרי עטו. לשם כך נלמד את עקרונות הכתיבה המחזאית והתסריטאית(דיאלוג/ קונפליקט דרמטי / איפיון דמות / יחסי דמות-חלל  / ז’אנר ועוד), מתוך אמונה שהדמיון בין האירוע הבימתי לקולנועי הוא רב וההתנסות בשניהם תרחיב את יכולת המבע של הכותב.

במפגשים נשתמש במגוון שיטות: תרגילי דמיון מודרך, מדיטציה, עבודה עם צילומי ילדות, אימפרוביזציות ודיאלוג עם הגוף, כדי לעקוף חשיבה נוסחתית ובסופו של דבר ליצור דרמה בלתי צפויה לדמות חד-פעמית. שיטת הוראה תכלול הרצאה פרונטאלית, תרגילי כתיבה, ניתוח תרגילים וצפיה בקטעי סרטים רלוונטים לנושא הנלמד.

על המנחה: עידו הוא מייסד ודרמטורג של קבוצת התאטרון “אנסמבל כאן”. כתב לקבוצה את “רעב”, (זוכת פרס הצגת הפרינג’ הטובה ביותר), “זריחה” (המחזה הוזמן לקריאה מבוימת ב- New York Theater Workshop), “כלבים”(ההפקה הוזמנה להשתתף בפסטיבל הפרינג’ של ניו יורק), “פרויקט S ” (על שני חלקיו, 1S ו-2S, הממשיכות לרוץ בהצלחה בימים אלה) ועוד. תסריטאי ראשי של הסידרה “פלורנטין”. כתב לסדרות “מיכאלה”, “עשרים פלוס” ועוד. פיתח שיטת עבודה עם שחקנים וחובבים לכתיבת מחזות מחומרים אישיים. בוגר החוג לקולנוע וטלויזיה באונת”א במסלול תסריטאות, שהיה גם המוסד הראשון בו לימד. זוכה פרס המורה המצטיין מטעם ה- BI ARTS של הקונסוליה הבריטית וביה”ס לתסריטאות.

הסדנה אורכת 9 חודשים (אוקטובר יוני ) והמפגשים מתקיימים אחת לשבוע

בימי א’ בין השעות 19:30 – 22:30, מפגש ראשון מיד אחרי החגים: 18.10.2015

מיקום: הסטודיו של אנסמבל כאן במרכז ת”א, עלות: 550 ₪ לחודש.

לפרטים נוספים:

פייסבוק: אנסמבל כאן / ensemble can   מייל: TheaterCan@gmail.com   טלפון: יוחאי ברק – 054-4501506


משתתפים בסדנאות עבר של אנסמבל כאן כותבים:

סדנת המשחק בהנחיית שלמה פלסנר

מיכאל אלוני, שחקן:

“היושר הפנימי והליווי הצמוד והרגיש של שלמה, מאפשרים חופש מוחלט ואפשרות להעז מעבר לגבולות הרגילים של עצמך. אני ממליץ לכל מי שרוצה לצמוח בעוד כמה ס”מ, בין אם כשחקן ובין כאדם, לקפוץ לביקור קטן ולהינות מחוויה מדהימה לפחות כמו שלי היא היתה”

אסתי זקהיים, שחקנית אנסמבל כאן:

שלמה יודע לזהות מה אתה צריך כשחקן, להושיט יד וללכת איתך דרך.בסוף הדרך מוצאים יחד איתו את הלב והכאב והגוף וההומור של הדמות,ואז גם מתרחש הקסם הזה שקוראים לו הצגה.עשיתי 6 הפקות עם שלמה כשחקנית ועדיין האיש הזה מפתיע אותי כל פעם מחדש ביכולת שלו להקשיב ולנהל דיאלוג.” 

פיני טבגר, במאי ושחקן:

הגעתי לת”א בגיל שמונה עשרה. הייתי לבד בעיר הגדולה. חיפשתי קשר עם אנשים. פתחתי את עיתון עכבר העיר, והמודעה הראשונה שנגלתה אליי פרסמה חוג דרמה. השארתי הודעה. כעבור מספר שעות התקשר אליי איש עם קול נעים ובוטח, זה היה שלמה. בחלל הסטודיו ההוא ביטאתי את עצמי לראשונה בקול, בתנועה. המקום הזה והאנשים שהגיעו אלי ונתנו לי מקום לפרק מטענים, להתבונן ולהיות מושא להתבוננות. רובם לא רצו להיות שחקנים אלא חיפשו, כל אחד במסע האישי שלו דברים דומים. בסוף כל שיעור היו לכל אחד חמש דקות על במה קטנה שהייתה מקדש ראשון לשירים ולמונולוגים שכתבתי. בסוף אותה שנה, הבנתי שאני רוצה להיות שחקן, אבל מה שהיה שם היה הרבה מעבר.

רחלי מרחב:

סדנת משחק. שם מדויק : במילה סדנה יש המון עבודה, במילה משחק יש המון חופש. וזה מה שאני מקבלת שם, בסדנה של שלמה, פעם בשבוע שלוש שעות נטו של עבודה וחופש. חופש להיות, חופש לטעות, חופש לגעת במקומות בתוכי, חופש לבטא גוונים שלי שאף פעם לא ידעתי שהם קיימים. והכל ממוקד כל כך. מונחה ברגישות ובאינטליגנטיות כל כך. הגעתי לסדנה כי כבר הרבה שנים אני מרגישה שיש לי קול מושתק. שיש לי מה להגיד ואני לא יודעת איך. ואני לא אישה ביישנית, בכלל לא. להיפך. הייתי אדריכלית ראשית של רשות הגנים הלאומיים, שמשתי יושבת ראש איגוד אדריכלי הנוף בארץ, ידעתי לעמוד על שלי ולהגיד את מה שיש לי בכל הזדמנות. ובכל זאת, הרגשתי שיש שם עוד. מאז שאני משתתפת בסדנה אני יכולה לומר בברור שלא טעיתי. שלמה עובד איתנו על שילוב של mind רגש וגוף. ואני מרגישה איך בכל מפגש שלושת התחומים האלה, כמו 3 פלגים של צמה אחת, נפרמים, מתחדדים כל אחד לעצמו, ונשזרים שוב יחד. בכל תרגיל ובכל אינטראקציה של היחיד הבודד מול הקבוצה או של זוגות אקראיים מתוך הקבוצה זה קורה וקורם צורות יפות ומרתקות. ויש לכלי הזה יתרון גדול : הוא מאפשר לי לחוות את עצמי לא בתור הציור של חיי, אלא בתור הציירת של ציור-חיי. וזה הבדל גדול. וזה חופש גדול. וזו עוצמה שאני מאחלת אותה לכל אחת, לכל אחד.

שרון אלוני, עורכת דין:

קשה לתאר במילים כמה נהדרת ומיוחדת הסדנה למשחק של שלמה פלסנר, רק מי שחווה אותה מבין את קסמה. זו סדנה שמשלבת תנועה, ריקוד, משחק ועוד המון חוויות כה מגוונות שהשילוב שלהן יחד מעצים ונותן המון תובנות לחיים, שהן הרבה מעבר לסדנת משחק רגילה. כמובן שכל זה מתאפשר בזכות שלמה פלסנר עצמו שניחן ביכולת נדירה להוציא מכל אחד את המיטב שבו. כמי שהשתתפה בסדנה (משך זמן ממושך) אני ממליצה עליה מכל הלב.

עמית פורת, במאי:

ה’מורה’ שלי. למשחק ובכלל. הסדנה שלו הרחיבה את מנעד החיים שלי. ממליץ בליינד

נעמה ניסים, מורה לפילאטיס ויוצרת וידאו דאנס:

את תחילת דרכי בעולם המשחק עשיתי בסדנא למשחק של שלמה פלסנר. החלטתי ללמוד משחק אחרי שנים של מחול. חיפשתי משהו שיידבר אליי , עבודת משחק אבל עם דגשים של עבודה עם הגוף. קיבלתי המלצות ממביני דבר ומבלי להסס נרשמתי. מצאתי את עצמי בסדנא לתקופה של כשנה וחצי כשמיד אחריה התחלתי את לימודי המשחק בסטודיו של ניסן נתיב בת”א. שלמה עצמו בוגר ניסן וגם רקדן לשעבר ובלי קשר אדם מדהים ובמאי מוכשר. איתו מצאתי את מקומי, הוא הצליח להוציא ממני את עצמי, בסדנא  הייתה לי תחושה של בית.

ענבר סוירפמן, שחקנית:

לפני 1000 שנה בערך, לפני שלמדתי אצל ניסן נתיב, למדתי אצל שלמה ועברתי את הסדנה התהליכית הראשונה שלו. ממליצה בחום לכל מי שרוצה תיאטרון, אבל עדיין לא בי”ס למשחק, או שרוצה משחק לנפש, העצמה והרחבת התודעה ובכלל – לעבור תהליך של למידה ויצירה בחברותא בהנחייתו של מורה ואיש אהוב.


סדנת הכתיבה בהנחיית עידו בורנשטיין

אסתי זקהיים, שחקנית אנסמבל כאן:

שיחקתי ב4 מחזות שעידו כתב. הוא יודע לכתוב דמויות האיש המצחיק הזה. מצחיק ובו זמנית עמוק, חד רגיש ושנון.אני אוהבת את הראש האחר שלו. אני אוהבת את הקלות והנינוחות שבה

הוא משכתב טקסטים עם שחקנים. האמת, אני מפנטזת להצטרף לסדנת כתיבה שלו מלא זמן.”

נעמי רייכמן, עיתונאית:

כל חיי אני כותבת. בעשרים ומשהו השנים האחרונות אני גם מתפרנסת מכתיבה (ועריכה) ומלמדת כל הזמן דורות חדשים של כותבים. תמיד בוערות בתוכי מילים שרוצות לצאת החוצה. תמיד. אבל לפני שנה, אחרי כמה טלטלות קטנות ואחת גדולה, האש נשארה בפנים, לא הצלחתי לכתוב. ורציתי מאוד, אבל לא הצלחתי. הסוללה שלי התרוקנה ולא הצלחתי למצוא בתוכי את המטען שיתחבר לחשמל ויפעיל את הטורבינה, לא הצלחתי למצוא את המחולל שיחזיר אותי לכתוב.
את  עידו אני מכירה הרבה שנים. חבר של חבר, מכר של מכרה. שלום-שלום פה ושם ופעם-פעמיים שיחה יותר ארוכה. אבל רצה הגורל ונפגשנו באיזה תור להצגה בתמונע והוא הציע לי לבוא לסדנה שלו לכתיבה דרמטית שבדיוק נפתחה. אמרתי תודה בקול רם ובלב אמרתי שלא, מה פתאום. מה אני צריכה סדנה עכשיו.
ואז נפגשנו שוב במקרה. והיה עוד איזה דיבור קטן ואמרתי טוב. ננסה. מה יכול להיות? מקסימום אני אפרוש.
ובאתי. והתחלתי לכתוב מחדש. קודם בחריקות אבל מהר מאוד חזרה לי התשוקה לספר את הסיפורים שבוערים בתוכי, את מה שאני רואה בחוץ ועובד אצלי בכל הממדים ונסגר כי לא הצלחתי להוציא.
ונפתחו לי גם עולמות חדשים ולמדתי. כי עידו הוא קודם כל מורה. מורה שיורד לעומק, שמסתכל לרוחב, למעלה, למטה. הוא רגיש למילים, הוא רגיש לאנשים והוא מבין את תהליך הכתיבה שהוא בדרך כלל תהליך אינטימי, תהליך של כותב בינו ובין עצמו, אבל הסדנה (ועידו) מאפשרים לצלול אליו פנימה ולבחון אותו ולגלות עליו ועליך דברים שבכלל לא ידעת.
לפני שבוע הסתיימה הסדנה שנמשכה תשעה חודשים. בסוף כל פגישה הייתי אומרת לעידו ולחברות הקבוצה, שאותן לא הכרתי קודם, שאני לא רוצה שהסדנה הזאת תיגמר, שמבחינתי אפשר להמשיך אותה לעד.
אני מודה שקשה לי להיפרד ממנו ומהקבוצה ויכול להיות שעוד נמשיך לכתוב יחד. ימים יגידו, אבל אני כותבת עכשיו כי באוקטובר עידו פותח קבוצת כתיבה חדשה (שהחלה ההרשמה אליה והיא מיועדת לכולם. כותבים ולא כותבים) ואני ממליצה. מכל הלב ממליצה.
ובטח אכתוב ואמליץ בשבועות הקרובים עוד כמה פעמים.

קובי ויטמן, מוזיקאי:

תמיד אהבתי לכתוב. פה ושם אפילו קבלתי מחמאות על הכתיבה שלי. לאט לאט למדתי שכותבים טובים, הם הבסיס לכל יצירה. עליהם הכל יקום ויפולבמסגרת עבודה על הצגה חדשה באנסמבל שאני חלק ממנו, זכינו לימי שלישי משותפים עם עידו בורנשטיין. 4-5 שעות בכל פעם של סדנת כתיבהאני בדרך כלל כותב מאוד מפונק – מוזיקת רקע נכונה, טמפרטורה מתאימה, השראה, ועוד שלל תרוצים. ואז בא עידו, ובכמה טריקים שנראו לי פשוטים בהתחלה, פשוט הטיס לי את העט, והפעיל לי את המוח. והדפים התמלאו, בלי שבכלל תכננתי לכתוב שום דבר.

בקיצור, אם אתם אנשים כותבים, ואתם מחפשים מישהו שיפעיל אתכם, שיעיר אתכם, שילמד אתכם איך להשתמש בכלי העבודה שמן הסתם נמצאים כבר אצלכם בתוך הגוף, אז לכו על זה.

ענת לוין, משוררת:

עד היום אני זוכרת את תרגיל הדימיון המודרך של עדו בסדנת המחזאים הצעירים של אנסמבל תיאטרון הרצליה. את הקול שלו, שהוליך אותי בזהירות, באחריות ובביטחה (ובעיניים עצומות) אל עבר האישה הזו המשונה, שהפכה להיות הגיבורה שלי. את הפגישות שלנו בקפה, ההשקעה, העומק, השיחות. בסוף לא סיימתי את המחזה. באו החיים, עבודות. באה גם מיס שירה, שהיא טיפוס מאוד לא סלחן בכל הנוגע לבגידות. וגם כי כמו שאמר פעם אלבר קאמי לז’. ל. בארו, שביקש ממנו לכתוב דיאלוגים לתיאטרון, אין דבר קשה יותר מכתיבת מחזה. אולי פעם אחזור לזה. בינתיים אם אתם בעניין של דמויות ופעולות וסיפורים ועלילות, עדו המהמם מציע סדנת כתיבה דרמטית. מומלץ מאוד.

חנה רוז כץ:

בקרוב אני מתחילה ללמוד בסדנת כתיבה של עידו שהולכת לתת המון תכלית ואושר לחיים האפורים שלי עם מורה ואיש שהפך לחלק מהנשמה שלי בצורה שאני לא יכולה באמת לתאר במילים. אני מזמינה אתכם לקחת חלק במסע אישי שהולך להוציא את הנשמה לכתב. זה קצת מפחיד וזה מאוד ממכר וזה הכי מרפא אז קדימה- להרשם

רעות גיל, סטודנטית למשחק:

עידו יקר, עברנו שנתיים יחד, ולמדתי ממך המון. הצלחת להוציא ממני דברים שלא הייתי מגיעה אליהם בדרך אחרת. אני מאחלת לעוד המון סטודנטים לפגוש אותך, כי אתה פשוט מורה מדהים – מלא ידע, עם דרך מיוחדת,עם הבנה, סבלנות, רגישות, נתינה – מורה של פעם בחיים – זה סיסמא נכון, אבל אין צירוף מילים אחר להגדיר את זה. תודה

ענת ניסני:

רק לחשוב על זה וכל מה שבא לי זה לשבת לכתוב כל היום – סדנת כתיבה עם מורה מדהים שבעדינות, רגישות ואינטיליגנציה ילמד אתכם להוציא את הלב אל הדף בכ”כ הרבה צורות ודרכים. הדברים שלמדתי ממנו מלווים אותי עד היום, ואני ממליצה מכל הלב!